ביקור הנשיא באמירויות הוא תקדים לשיתוף פעולה בין ישראל למדינות האזור בנושאי אנרגיה וחשמל. באוקטובר אשתקד השתתפה משלחת רשמית של ישראל בפסגת האקלים העולמית בגלזגו. הצהרה אחת מרתקת, שלא זכתה לסיקור בגופי התקשורת בארץ, עסקה ביוזמה משותפת של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי וראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, שהציעו יוזמה: "שמש אחת, עולם אחד, רשת אחת".
כמשתמע מהשם, היוזמה שואפת לרשת את מדינות העולם בתשתית חשמל אחת חכמה, כך שניתן יהיה להפיק חשמל מפאנל סולארי בערבה, בעומאן או במרוקו, ולייצא אותו לצרפת, גרמניה, הודו או תאילנד - ולהפך. למעשה, באמצעות מהלך כזה ניתן יהיה לפתור את התנודות בביקוש ובייצור הטבעי של השמש המשתנה מאזור לאזור לאורך היממה. על ההצהרה חתומות 87 מדינות, ובהן איחוד האמירויות. ישראל טרם החליטה אם בכוונתה להצטרף להצהרה, אבל העולם ומנהיגיו נעים כבר לכיוון של הכרה ופעולה אל מול אתגרי האקלים.
לאחרונה חתמה שרת האנרגיה קארין אלהרר על הסכם בין ישראל לירדן. ישראל תספק מים מותפלים לירדן תמורת חשמל שמיוצר מהשמש (אנרגיה מתחדשת). והנה עתה יצאו יצחק הרצוג ורעייתו מיכל לביקור פומבי ראשון של נשיא ישראלי באיחוד האמירויות.
הסכמי אברהם, שנחתמו בספטמבר 2021, מהווים פריצת דרך היסטורית עבור ישראל ומעמדה הלגיטימי בעולם הערבי. בנוסף להצהרות, להיקפי הסחר ולהיכרות הנבנית בין העמים, הסכמי אברהם הם גם איתות ברור של מדינות המפרץ כי הן צופות פני עתיד הכולל את משבר האקלים ואת סוף עידן הנפט.
עם הזינוק בחרדה מפני משבר האקלים וההבשלה הטכנולוגית והכלכלית של אנרגיה מתחדשת וכלי רכב חשמליים, צפויה צניחה דרסטית בביקוש לנפט, המספק כיום כ־90% מהכנסות מדינות המפרץ העשירות. ניתוח זה של המציאות מחייב אותן "להקדים תרופה למכה", והסכמי אברהם יכולים להוות קרקע פורייה לקידום שיתוף פעולה אזורי בתחום האנרגיה המתחדשת על ידי השקעה ברשת הולכת חשמל מזרח תיכונית המייצאת ומייבאת מאות אלפי מגה־וואט סולאריים. מהלך כזה יכול להוות בסיס לכלכלת חשמל עתידית המקושרת גם לאירופה, אפריקה והמזרח, וצפוי לחזק את חוסנן הכלכלי־חברתי של המדינות המחוברות לרשת.
מדובר בהזדמנות בעלת השלכות כלכליות וגיאופוליטיות חסרות תקדים עבור ישראל. חיבורה לשדות סולאריים במדבריות המפרץ יוריד את תעריפי החשמל בכ־50%. התפתחות כזו תאפשר לפתח בנגב אלפי מגה־וואט של אנרגיה סולארית כאמצעי למוביליות כלכלית עבור תושבי הנגב בכלל והחברה הבדואית בפרט. תשתית שכזו תייצר גיוון תעסוקתי בפריפריה ועוגן כלכלי של הכנסה "פסיבית" לתושבי הנגב. היא גם תמשוך מהמגזר הפרטי השקעות בשווי כ־5 מיליארד דולר.
קידום מיזם כזה יוצק תוכן מעשי בהסכמי אברהם ויהווה בסיס איתן לשיתוף פעולה ארוך טווח, שישמש כעוגן גם עבור הדורות הבאים – וזאת אם עקב חילופי שלטון במדינות האזור השונות יקומו דורות ש"לא ידעו את יוסף".
לבסוף, בעזרת גמילה מגז, נפט ופחם, ישראל תוכל לעמוד בהתחייבויות שנטלה בפסגת האקלים אשתקד להפחתת פליטות גזי החממה ואזרחיה יזכו באוויר נקי. עם תוכנית סדורה, מימון והסכמה פוליטית, ניתן להשלים את הקמתה של רשת ההולכה מישראל לדובאי בתוך שלוש שנים בלבד.
בזירה הבינלאומית כבר ניתן לראות ניצנים של מיזמים דומים. סין מצויה בשלבים מתקדמים של הקמת קו ההולכה היבשתי הארוך בעולם (3,000 ק"מ), ומרוקו ובריטניה משקיעות ברשת חשמל תת־ימית באורך 3,800 ק"מ, ממדבריות מרוקו שטופות השמש לאנגליה המעוננת. זה אומנם נשמע כמו חלומות באספמיה אך זו בהחלט יכולה להיות המציאות האזורית כאן.
לסיכום, הסכם ה"מים תמורת אנרגיה" עם ירדן הוא יריית הפתיחה לעידן של כלכלת אנרגיה מתחדשת חוצת גבולות. יוזמה זו, על רקע ביקור הנשיא באמירויות, ולצד הסכמי אברהם, מייצרת הזדמנות יוצאת דופן ומוחשית המתדפקת על דלתנו. אל לנו לפספס אותה!
רות וסרמן לנדה היא ח"כית בכחול לבן ויו"ר השדולה לקידום הסכמי אברהם; יוסף אברמוביץ' הוא חלוץ תחום האנרגיה הסולארית בארץ וחבר פורום האקלים של נשיא המדינה